הרשימה המתקדמת לשלום
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מנהיגים | מוחמד מיעארי, מתי פלד |
| תקופת הפעילות |
1984–1990 (כ־6 שנים) |
| אפיון | מפלגה ערבית-יהודית רדיקלית |
| כנסות | 11, 12 |
| אותיות | פ |
| שיא כוחה | 2 מנדטים (הכנסת האחת עשרה) |
| שפל כוחה | לא עברה את אחוז החסימה (הכנסת השלוש עשרה) |
| נוצרה מתוך | "אלטרנטיבה", התנועה המתקדמת וחוגים נוספים |
| התמזגה לתוך | בל"ד |
| מיקום במפה הפוליטית |
שמאל |
| אתר רשמי | |
  | |
ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
|
|---|
 |
הרשימה המתקדמת לשלום (בערבית: القائمة التقدمية للسلام אלקאאמה אלתקדמיה ללסלאם) הייתה מפלגה ערבית-יהודית רדיקלית שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה על ידי מיזוג בין תנועת "אלטרנטיבה" היהודית (שהוקמה ב-1983 על ידי פורשים משל"י בראשותם של מתי פלד, יעקב ארנון, אורי אבנרי וחיים ברעם[1]), "התנועה המתקדמת" מנצרת (שחבריה פרשו מ"החזית הדמוקרטית", שהביאה לבחירתו של תאופיק זיאד לראשות העיר, ב-1981, וגרפו הצלחה בריצה עצמאית בבחירות לרשות המקומית בנצרת ב-1983[2]), ועוד כמה חוגים שונים (ביניהם "אל אנצאר" מאום אל-פחם, שפרשה מבני הכפר, ומצפן, שחברה חיים הנגבי היה למזכיר המפלגה) ויחידים נוספים[3]. המפלגה דגלה בזכות ההגדרה העצמית של שני העמים, שוויון אזרחי מלא לערביי ישראל, נסיגה של צה"ל מדרום לבנון, והכרה באש"ף כנציג הפלסטינים.
ערב הבחירות לכנסת ה-11, נפסלה הרשימה מלרוץ לכנסת על ידי ועדת הבחירות המרכזית, יחד עם רשימת כך של מאיר כהנא, בטענה כי "רשימה זו דוגלת בעקרונות המסכנים את שלמותה וקיומה של מדינת ישראל, ושמירת יחודה כמדינה יהודית".
העניין הובא בפני בית המשפט העליון.[4] הרכב מורחב של חמישה שופטים: הנשיא מאיר שמגר, אהרן ברק, מרים בן-פורת, מנחם אלון ומשה בייסקי, ישב על המדוכה, הפך את החלטת ועדת הבחירות על פיה, והתיר לרשימה לרוץ לכנסת. הרשימה זכתה בשני מנדטים, וכיהנו מטעמה בכנסת חברי הכנסת מוחמד מיעארי (שהיה ממקימי ופעילי תנועת אל ארד, שעניינה נדון בפסק דין ירדור בשנת 1965) והאלוף (מיל') מתי פלד.
בשנת 1988, ערב הבחירות לכנסת השתים עשרה, שוב עלה עניינה של הרשימה לדיון בפס"ד בן שלום, אך גם שם התיר בית המשפט את השתתפות הרשימה בבחירות. הרשימה קיבלה 33,695 קולות והפעם זכתה רק במנדט אחד, וכיהן מטעמה בכנסת מוחמד מיעארי. במלחמת המפרץ תמכה המפלגה בעיראק, מה שהביא לפרישת החברים היהודים ממנה ולהפיכתה למפלגה לאומית ערבית.
בבחירות לכנסת ה-13 בשנת 1992 רצה הרשימה בשלישית, אך הפעם כרשימה עם נציגים ערבים בלבד. הרשימה לא עברה את אחוז החסימה ובחרה שלא להתמודד בבחירות לכנסת ה-14 בשנת 1996. באותה שנה פרש פלג בראשות מוחמד מיעארי והצטרף למפלגת בל"ד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הרשימה המתקדמת לשלום- סיעת הרשימה המתקדמת לשלום בכנסת האחת־עשרה, באתר הכנסת
תשדיר הבחירות לשנת 1988 של הרשימה המתקדמת לשלום, סרטון באתר יוטיוב- הרשימה המתקדמת לשלום, באתר וואלה, 29 בנובמבר 2005
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שניים אוחזים בשל"י, דבר, 25 במאי 1983
- ^ "התנועה המתקדמת" בנצרת, דבר, 21 באוגוסט 1983
- ^ עוסאמה מחמיד, הוקמה רשימה ערבית יהודית, מעריב, 29 באפריל 1984
- ^ ע"ב 2/84, ניימן נ. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת עשרה פ"ד לט (2) 225